חשוב לדעת, עוד טרם אתחיל להציג את תהליך השינה לפי הגישה המונטסורית
לשינה טובה ואיכותית יש השפעה עצומה על התפתחות תינוקות וילדים/ות.
במהלך השינה מתרחשים תהליכים מוחיים חשובים המשפיעים על ההתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית ואף הנפשית
אז איך בעצם החינוך המונטסורי רואה את תהליך השינה?
בדיוק כמו כל פעולה אחרת.
יש מספר עקרונות חשובים שמלווים אותנו גם בתהליך השינה:
עצמאות, שליטה עצמית ומשמעת עצמית,סדר, התמצאות וחופש תנועה.
בשבועות הראשונים לחייו, התינוק מבלה את רוב זמנו בשינה ומתעורר בעיקר כדי לאכול בשלב זה המכונה "התקופה הסימביוטית" יש חשיבות לקרבה של האם לתינוקה
התינוק יבלה זמן רב כאשר הוא יונק (מהשד אן מבקבוק) וסביר שבמהלך ההנקה ירדם.
ייקח זמן עד אשר התינוק יסגל את הבדלי היום והלילה ובהתחלה לא יהיה שום הבדל ביניהם.
כבר בשלב זה חשוב להשכיב את התינוק לישון לאחר שעשינו סדר פעולות קבוע (שיהפוך מהר מאוד לטקס השינה)
ובשעות הערב המוקדמות, אז מתחיל ייצור המלטונין –"הורמון השינה" שיאפשר לתינוק להרדם בקלות ובמהירות וישמור על שינה איכותית וטובה יותר.
לאט לאט זמני הערות של התינוק מתארכים,הוא הופך לערני ופעיל יותר, חוקר יותר את סביבתו.
אז, אנו יכולים לזהות את סימני העייפות:
שפשוף עיניים, משיכת שיער, שפשוף האף או האזניים, בכי מסוים שמבטא עייפות, בהייה בחלל, עיניים מזוגגות ועוד..
כאשר ההורים מתחילים לזהות את סימני העייפות זה הזמן להניח את התינוק במיטתו.
המיטה שלו היא למעשה מיטת רצפה נמוכה, ללא גירויים מיותרים
אזור השינה של התינוק יהיה מקום קבוע שהוא מכיר ומרגיש בו בטוח.
ליד המיטה ניתן להניח בובה קטנה או ספרון שכאשר התינוק מתעורר הוא יכול לשחק איתו ולהעסיק את עצמו (לעיתים פשוט ירדים את עצמו)
חשוב לוודא שהחדר שבו התינוק ישן הוא מקום בטוח עבורו:
הריהוט מקובע לקיר,אין חפצים קטנים בהישג ידיו של התינוק, שקעי החשמל מכוסים, אין פינות חדות שעלולות לפצוע אותו וכמובן לתינוק לא תהיה גישה חופשית לחללי הבית הנוספים במידה והם אינם בטוחים עבורו ב 100%!!
למעשה מיטת הרצפה מאפשרת לתינוק חופש תנועה, פיתוח של משמעת עצמית וכמובן עצמאות.
כאשר התינוק מכיר את אזור השינה שלו, מכיר את תחושות העייפות ומזהה את סימני העייפות שלו (כי הוריו זיהו אותם ונתנו להם מענה נכון ויצרו טקס שינה שמכין את הילד לקראת שלב השינה)
ברגע שהוא יוכל לזחול לשם בעצמו כך הוא יעשה.
כל ילד שונה, וכל משפחה היא שונה ישנן משפחות שבלינה משותפת ישנן משפחות שהתינוק ישן עם הוריו באותו חדר ויש כאלה שמרגע הלידה מעניקות לתינוק חדר משלו
אין פה "נכון או לא נכון" אין פה "טוב או רע"
גם ילדים שרגילים להרדם לבד סביר שבתקופת מסוימות יראו קושי –כמו למשל בגיל 4 חודשים כאשר קיימת קפיצת גדילה,או סביב גיל 8 חודשים כאשר מתחילה חרדת הנטישה
חשוב להיות קשוב לילד, להבין את הצרכים המשתנים שלו ולתת להם מענה!
אם התינוק שלכם זקוק לחיבוק, זקוק שתשבו לידו ותלטפו אותו–
עשו זאת!
אם התינוק שלכם מסמן לכם שכרגע הוא זקוק לקרבתכם–
היו שם עבורו!
אל תתנו לתינוק שלכם לבכות עד שנרדם
לצרוח או להשתולל עד איבוד עשתונות...
כי במקרים האלה – אנו מבטלים את היכולת שלו לפתח את המשמעת העצמית
אנו מבטלים את היכולת שלו ליצור את אמון הבסיסי
הרגעים האלה,הם רגעים משמעותיים עבור תינוק בביסוס תחושת הבטחון שלו בעולם שבו הוא חי אלה רגעים, שמענה נכון/לא נכון לצרכיו הרגשיים ישפיעו עליו לאורך כל חייו.
היו רגישים
היו מכילים וסבלניים
וזכרו - ככל שהצרכים הרגשיים של תינוקכם יקבלו מענה טוב יותר כך סביר שתקופה זו תחלוף מהר יותר והוא יחזור שוב להרדם בכוחות עצמו
