קודם לפני הכל,חשוב לי להגיד משהו
אין ילד שמגיע לעולם עם רוע או רצון לפגוע!
לרוב, השימוש בידיים הוא כלי שבאמצעותו הילד מביע את מה שהוא עדיין לא יודע להביע בעזרת מילים או בדרך אחרת..
חשוב לעשות גם הבחנה בין ילדים בשלבים התפתחותיים שונים
אם מדובר בנער/ה שמשתמש/ת באלימות (פיזית או מילולית)- אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע
אם מדובר בילדים בגיל הרך (עד גיל 6 ) - הפוסט הזה עבורכם
למה כשילד מרביץ, זה גורם לנו לתחושות שליליות?
לרוב, כי אנחנו מאמינים שהילד שלנו משקף אותנו, את החינוך שלנו ואת הערכים שאותם אנו מקנים לו.
כאשר ילד פועל בצורה שאינה תואמת את אותם ערכים - אנחנו מרגישים במקום מסוים שכשלנו בתפקידנו..
"ישבתי לשחק עם הילד שלי בן השנה וחצי,
אחרי מספר דקות הוא קם והתחיל לפזר את החלקים
התכופפתי אליו וביקשתי ממנו לאסוף
ואז, פתאום בהפתעה מוחלטת
כף ידו פגעה בלחי שלי, שתוך שניות האדימה
מהכאב, אך גם מהכעס והעלבון שחשתי באותו רגע
והוא, בוכה…
הוא?! בוכה?!
אני זו שצריכה לבכות, אני זו שחטפתי את המכה
אני פה הפגועה!"
כך סיפרה לי אמא שביקשה להתייעץ איתי לגבי ההתנהגויות הללו שחוזרות אצל הילד שלה.
איזו תחושה קשה זו להפגע מהאדם הזה, שאת אוהבת ומעניקה לו יותר מכל..
אז בואו נחזור שניה אחורה, ולפני שאנחנו "מטפלים בבעיה" ננסה להבין מאיפה ההתנהגות הזו בכלל נובעת
יש הרבה סיבות שילדים קטנים מרביצים - כעס, תסכול, אכזבה, חקירה, בדיקה, התנסות ועוד.. אבל כולן, ללא יוצא מן הכלל, מגיעות ממקום בסיסי אחד - שלב למידה תואם גיל/התפתחות.
כל בני האדם מגיעים לעולם עם ארגז כלים
כזה שיאפשר להם לחקור את המקום החדש אליו הגיעו וללמוד איך מתנהלים בו
בתוך ארגז הכלים הזה מונחים הדחפים של הילד
דחפים שיעזרו לו ללמוד את החוקים החברתיים ולהתאים את עצמו להיות חלק מהחברה שבה הוא חי
אותם דחפים הם למעשה תגובות אוטומטיות של הילד, הן בלתי ניתנות לשליטה בשלבים הראשונים בחיים וההתנסויות בחייו הן אלה שמלמדות את הילד איך לשלוט על אותם דחפים ולהפוך אותם לתגובות מכוונות.
אחד מהדחפים האלה הוא השימוש בידיים ובפה לבטא מגוון עצום של תחושות, רגשות ופתרונות למצבים שבהם הילד נמצא
ככל שהילד גדל והוא חווה יותר ויותר התנסויות בחייו הוא מסוגל לשלוט על עצמו ובעצמו, מפתח את היכולות של ויסות ואיפוק, תוך הבנה של סיבה ותוצאה והוא נעזר בידיים ובפה לביטוי עצמי - ע"י שימוש בשפה - מילולית ושאינה מילולית אך, בשלבים הראשונים, טרם הילד חווה מספיק התנסויות, לעיתים השימוש באותם איברים הוא אחר ושונה ואינו מפותח ומווסת מספיק כך יוצא שהידיים משמשות למכות והפה…. לנשיכות
כשהילד שלי מרביץ או נושך- זה תמיד מגיע מתוך רצון להגיד משהו למשל:
"זה לא כיף לי"
"אני כועס"
"אני רוצה את המשחק הזה"
"תשחקי איתי"
"אני מתוסכל"
"אני מתרגש"
אז מה עושים? איך עוזרים לילד ללמוד את החוקים החברתיים?
דבר ראשון, יחד עם ההבנה שזה שלב התפתחותי תקין, זה לא אומר שנתעלם או נעודד אותו לפעול בצורה הזו.
אנחנו לא נאפשר לילד לפגוע במישהו אחר, בעצמו או בסביבה
ננסה לזהות את הרגעים לפני שזה קורה, את הטריגר.
יש ילדים שכשהם מתקרבים למקום שיש בו תור, הם יעמדו ליד אחד הילדים וינשכו, ידחפו או ימשכו בשיער
אם הילד שלי נוטה לעשות את זה, אני תמיד (!) אלווה אותו במפגש הזה. אני אתן לו להתקרב אליהם תוך השגחה שלי ותיווך "הילדים פה עומדים בתור ומחכים, אנחנו נמתין לתור שלנו"
אני אראה לו את כל הילדים שממתינים וגם אראה לו אחרי מי אנחנו עומדים תוך שאנחנו שומרים על מרחק ומרחב אישי.
במידה ופספסתי את הרגע, הילד שלי הספיק להרביץ לילד אחר, אני קודם כל מגיעה ובודקת מה שלום הילד שנפצע, מציעה לו עזרה מתכופפת לגובה הילד שלי מסתכלת ויוצרת איתו קשר עין ואומרת בצורה ברורה ורגועה "אנחנו לא מרביצים. מה רצית להגיד לו?" אם הילד שלי עדיין לא מדבר אני אגיד במקומו - "רצית לטפס על הסולם?" "רצית את הכדור?" אמתין לתגובה של הילד ואגיד לו תוך כדי שאני מצביעה על הפה שלי "אנחנו אומרים עם הפה - תביא לי בבקשה את הכדור"
על אף שהילד לא יודע עדיין לדבר אנחנו מעבירים את המסר - שלדבר זו הדרך שלנו לפתור בעיות.
אנחנו מלמדים אותו את הכללים החברתיים
אנחנו נתאמן על כך כל הזמן תוך כדי מודלינג בלתי פוסק
לא נחטוף לילד משהו מהילד תמיד נבקש ממנו בצורה מנומסת
לא נשתמש באלימות, לא כלפי הילד שלנו ולא כלפי אף יצור חי אחר
נדגים לילד את השיח שלנו בכל מקום שבו אנחנו נמצאים - ברחוב, בסופר, בחנות או סתם ברחוב.
לא נעניש את הילד שלנו, נאיים או נצעק עליו - (את הצעקה נשמור לרגע של לפני- לעצור אותו שנייה לפני הדחיפה אות הנשיכה אם זיהינו שזה עומד לקרות ישר נצעק בקול את שמו.)
אם הילד שלי נמצא בהתקף זעם - תוך שהוא מרביץ, זורק ומכה לכל עבר אני אגן עליו ועל הסביבה.
במידה ויש ילדים נוספים באזור אבקש מהם מעט להתרחק ולתת לו זמן להרגע
אני אהיה שם איתו, לא קרובה מידיי, כדי לא לקבל ממנו מכה
אם הוא אוחז חפץ בידיו והוא רוצה לזרוק אותו. אאחוז את החפץ כך שהוא לא יוכל להניף אותו, לא אמשוך לא מהיד ולא אאחוז בידו.
פשוט אהיה שם
ואגיד לו שאני שאיתו, בלי כעס, עם המון סבלנות והכלה..
